״כנראה שאין לי את זה… אני לא מהאימהות שיכולות להיות עם הילדים כל הזמן… הם משגעים אותי ואין לי סבלנות בא לי להיכנס לחדר שינה ופשוט לא לצאת עד הערב שהם כבר ישנים במיטות״.
בתקופה האחרונה הורים משתפים אותי באמירות כאלו יותר ויותר. אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה, ארוכה מידי, במציאות לא נורמלית חלקנו התרגלנו, לחלקנו קל יותר אבל רובנו נמצאים במצב רגשי קשה וההשפעות של התקופה כבר נוגסות בכולנו זה בא לידי ביטוי בתוך התא המשפחתי, בהורות, בזוגיות, בעבודה, במעגל החברתי ולמעשה נוגע בנו בכל תחומי החיים.
אנחנו למעשה נדרשים לתפקד לאורך זמן בסיר לחץ מתמשך, ונמצאים בחוסר וודאות ותסכול. אנחנו רגישים יותר, עצבניים יותר, מפחדים יותר ומרגישים חסרי אונים. בנוסף לקושי האישי של כל אחד ואחת מאתנו, ההורים שבנינו נדרשים בתקופה זו לתפקד על הצד הטוב ביותר… קיימת ציפייה מהחברה שההורים יהיו רגישים יותר לילדיהם – יגלו סבלנות, יהיו אמפתיים, יקדישו זמן איכות, יתנו להם יציבות, יספקו תעסוקה, יצירתיות ועוד.
מצב פרדוקסלי זה, בין הקושי שלנו כאינדיבידואליים בתקופת משבר לבין הצורך והציפייה שלנו למלא את תפקיד ההורות באופן מיטבי יוצר פער שרק מוסיף על התסכול שכבר קיים ומרפד אותנו בעוד רגשות אשם. אנחנו מרגישים שאנחנו הורים לא טובים, שאנחנו לא עומדים בציפיות, שאנחנו מאכזבים את הילדים שלנו, שפשוט ״אין לנו את זה״. האמת היא שפשוט קשה לנו.
וכאילו המצב לא מספיק מורכב, כל העוגנים שהיו סביבנו נלקחו לנו בין רגע. המשפחה המורחבת פחות זמינה, אין מפגשים חברתיים ולמעשה קשה לנו יותר למלא מצברים…
מזמינה אתכם לפנות לטיפול לקבלת עזרה בהתמודדות בתקופת הקורונה. במסגרת הטיפול תוכלו לשתף בחוויות שלכם, לקבל נקודת מבט נוספת ונוכל לקיים חשיבה משותפת כיצד להוריד את המתח ולייצר אווירה נעימה יותר בבית. אל תישארו לבד. בואו למלא את המצברים.
